Ani Nose Imi (Я ношу с собой...)

אני נושא עימי את צער השתיקה, 
את נוף האלם ששרפנו אז מפחד, 
הלא אמרת אלי: "העיר כל כך ריקה" 
הלא אמרת אלי: "נשתוק מעט ביחד". 

בחלוני קמלו כבר שושני הנוחם, 
בחלוני נסתם חזון המרחבים, 
רק הרחובות עוד מחייכים במלוא הרוחב, 
אל כל אשנב מוצת באור הערבים. 

בואי נצא שוב לחוצות אותם הלכנו, 
אל ספסלי האהובים בגן העיר. 
אולי נפגוש עוד בפנים אשר שכחנו, 
אולי נשמע עוד מחדש אותו השיר. 

בחלומות ההם על הספסל הקר, 
בחלומות ההם נרדים את עברנו. 
עד שיום אחד גבוה ומוכר, 
יפול שוב בנשיקות על צוארינו. 

Ani nose imi et tza'ar hashtikah,
et nof ha'elem shesarafnu az mipachad,
ha'lo amart elai: "ha'ir kol kach reikah"
ha'lo amart elai: "nish'tok me'at beyachad."

Bechaloni kamlu kvar shoshanei hanocham,
bechaloni nis'tam chazon hamer'chavim,
rak harechovot od mechay'chim bim'lo harochev,
el kol eshnav matzat be'or ha'aravim.

Bo'i netze shuv lachutzot otam halachnu,
el safsalei ha'ahuvim began ha'ir.
Ulai nif'gosh od bapanim asher (she)shachachnu,
ulai nishma od mechadash oto hashir.

Bachalomot hahem al hasafsal hakar,
bachalomot hahem nar'dim et avarnu.
Ad sheyom echad gavoha umukar,
yipol shuv bin'shikot al tzavareinu.